מעקב אחר ספר וחילוץ או בנייה מחדש של ספרייה שלמה הוא הרפתקה נהדרת. האוסף הנוכחי שלנו מורכב מספריות של 52 המנזרות בתשעה סדרי דת והן מהוות חלק קטן אך משמעותי מהסך הכל שמנהל המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה.
מקורם של ספריות המנזר הללו נבע מרצונם של הפרנציסקנים הראשונים להעניק השכלה גבוהה לילידים, וכן לסיים את הכשרת הדתיים עצמם שהגיעו מספרד בצווים קלים.
דוגמה לראשונה הייתה ה מכללת סנטה קרוז דה טלטלולקובנוסף באה לידי ביטוי הרצון של כמה פרנציסקנים ללמוד על אמונות, אמונה ועניין ילידים, שהגיע לשיאו במקרים רבים במיזמי הצלה הומניסטיים. טלטלולקו היה גשר פורה לגישה זו. סן פרנסיסקו אל גרנדה, סן פרננדו, סן קוסמה, בין היתר, היו בתים בהם פרנסיסקאנים רבים קיבלו הכשרה שהשלימו את לימודיהם עד שהתיימרו בצו.
בבתי ספר אלה, עבור הילידים ובמנזרים, עבור הטירונים, נשמר גם משטר נזירי עם שיעורים בלטינית, ספרדית, דקדוק ופילוסופיה, בשילוב עם קטכיזם וליטורגיה. כדי לתמוך במחקרים אלה, הספריות או חנויות הספרים, כפי שכונו באותה תקופה, טופחו בעבודות שהעמידו לרשות התלמידים נושאים מהותיים והיבטים של המורשת התרבותית של העולם הישן.
המלאים מתעדים עבודות של הקלאסיקות היווניות והלטיניות: אריסטו, פלוטארכוס, וירג'יל, ג'ובנאל, ליבי, סנט אוגוסטינוס, של אבות הכנסייה וכמובן של כתבי הקודש, בנוסף לקטכיזמות, תורות ואוצר מילים.
ספריות אלה, מאז הקמתן, טופחו גם בתרומת הידע הילידי בתחום הרפואה הקדם-היספנית, הפרמקולוגיה, ההיסטוריה והספרות. מקור נוסף שהעשיר אותם היה התרשמות מקסיקנית, תוצר של מיזוג שתי התרבויות, שנכתבו בשפות הילידים. אוצר המילים של מולינה, הפסולמודיה כריסטיאנה מסהגון, ורבים אחרים, נכתבו בנהואטל; אחרים באוטומי, פורפצ'ה ומאיה, שנכתבו על ידי הפריירים פדרו דה קנטה, אלונסו רנגל, לואיס דה וילאלפנדו, טוריביו דה בנאוונטה, מטורינו סילברט, כדי שם כמה. בהנהגתו של הלטיניסט הגדול אנטוניו ווייריאנו, יליד אטקפוצאלקו, גוף מתרגמים ומלשינים על תרבות הילידים הפיק דרמות דתיות בנהואטל כדי להקל על ההקלטה. יצירות קלאסיות רבות תורגמו על ידי ילידים תלת-לשוניים, המדברים נאוהאטל, ספרדית ולטינית. איתם ניתן היה להעצים את הצלת המסורות העתיקות, את פירוט הקודים ואת איסוף העדויות.
למרות האיסורים השונים והמחטימות וההחרמות של מדפסות מקסיקניות, שהיו כותרות על ידי הכתר, היו כאלה - כמו חואן פבלוס - שהמשיכו להדפיס עבודות של פרנציסקנים, דומיניקנים ואוגוסטינים במקסיקו סיטי, ונאמנים למנהג במאה ה -16 הם מכרו אותם ישירות בבית המלאכה שלהם. אנו חייבים להם כי נמשכה הפקה מסוימת שהעשירה את חנויות הספרים בסוג זה של יצירות.
הספריות הקונבנציונליות לא היו פטורות מהבעיה הנוכחית באובדן ספרים עקב גניבה ומכירת חומר ביבליוגרפי של חלק מהאפוטרופוסים שלהם. כאמצעי הגנה מפני אובדן בכוונה תחילה, הספריות החלו להשתמש ב"סימן האש ", שציין את הבעלות על הספר וזיהה אותו בקלות. כל מנזר תכנן לוגו מוזר שנוצר כמעט תמיד עם אותיות שם המנזר, כמו הפרנציסקנים והישועים, או תוך שימוש בסמל המסדר, וכך גם הדומיניקנים, האוגוסטינים והכרמליטים, בין היתר. חותמת זו הוחלה בגזרות העליונות או התחתונות של החומר המודפס, ותדירות נמוכה יותר בגזרה האנכית ואף בתוך הספר. המותג הוחל עם ברזל לוהט, ומכאן שמו "אש".
עם זאת, נראה כי גניבת ספרים במנזרות נעשתה תכופה כל כך, עד שהפרנציסקנים פנו לפיפיוס החמישי בכדי להפסיק את המצב הזה בצו. כך קראנו בגזירה האפיפיורית שניתנה ברומא ב- 14 בנובמבר 1568 את הדברים הבאים:
כפי שהודיעו לנו, חלקם נהדרים עם מצפונם וחולים בתאוות בצע אינם מתביישים להוציא את הספרים מספריותיהם של כמה מנזרים ובתים מסדר האחים פרנקיס הקדוש להנאתם, ולשמור בידיהם לשימושם, בסכנת נפשם ושל הספריות עצמן, ולא מעט חשדנות כלפי האחים מאותו הסדר; אנו, על זה, במדידה שמעניינת את משרדנו, תוך רצון לנקוט תרופה בזמן, מרצון והידע המוחלט שלנו, אנו מסדרים על ידי הטנור הנוכחי, כל אחד ואחת מהאנשים הכנסייתיים החילוניים והקבועים של כל מדינה, מידה, סדר או תנאי שהם עשויים להיות, גם כאשר הם מאירים בכבוד האפיסקופלי, לא לגנוב על ידי גניבה או בכל דרך שהם מניחים מהספריות הנ"ל או מחלק מהן, כל ספר או מחברת, מכיוון שאנו רוצים להכניס את עצמנו לכל אחד מהחוטפים לגזר הדין של נידוי, ואנחנו קובעים שבמקום, אף אחד מלבד האפיפיור הרומי לא יכול לקבל ביטול, אלא רק בשעת המוות.
את המכתב האפיפיורי הזה היה צריך לפרסם במקום גלוי בחנויות הספרים כדי שכולם יהיו מודעים למבוטל האפוסטולי ולעונשים שנגרמו לכל מי שייכסם עבודה.
לרוע המזל הרוע נמשך למרות המאמצים שנעשו נגדו. למרות הנסיבות השליליות הללו, הוקמו ספריות חשובות מאוד שכיסו באופן נרחב את מטרת התמיכה במחקר ובמחקר שבוצעו במנזרים ובבתי הספר של המסדרים הדתיים שהטיחו אוונגליזם ברחבי ספרד החדשה. חנויות ספרים אלה הכילו עושר תרבותי עצום אשר שילובם של האלמנטים המגוונים שהרכיבו אותם העניק להם ערך ספציפי שלא יסולא בפז לחקר התרבות של ספרד החדשה.
הם היו מרכזי תרבות אמיתיים שפיתחו עבודות מחקר בתחומים רבים: היסטוריים, ספרותיים, לשוניים, אתנו-היסטוריים, מדעיים, מחקרי שפות לטיניות ושפות מקומיות, כמו גם לימוד קריאה וכתיבה לאנשים ילידים.
ספריות המנזר הוחרמו בתקופת ממשלת חוארז. באופן רשמי ספרים אלה שולבו בספרייה הלאומית, ורבים אחרים נרכשו על ידי ביבליופילים וסוחרי ספרים במקסיקו סיטי.
נכון לעכשיו, תפקידה של הספרייה הלאומית לאנתרופולוגיה והיסטוריה הוא לתאם את משימות ארגון הכספים הממלכתיים עליהם שומר המכון במרכזי INAH שונים ברפובליקה, על מנת להעמידם לשירות המחקר.
הרכבת אוספים, שילוב חנויות הספרים של כל מנזר וככל הניתן, גיוס המלאי שלהם הוא אתגר וכפי שאמרתי בהתחלה, הרפתקה נהדרת ומושכת. במובן זה, "סימני האש" שימושיים מאוד מכיוון שהם מספקים לנו את הרמז לבנות מחדש את ספריות המנזר ואת האוספים שלהם. בלעדיהם, משימה זו תהיה בלתי אפשרית, ומכאן חשיבותה. האינטרס שלנו להשיג זאת טמון במתן אפשרות למחקר להכיר באמצעות אוסף מזוהה את האידיאולוגיה או הזרמים הפילוסופיים, התיאולוגיים והמוסריים של כל סדר והשפעתם על פעולתם האוונגליזציה והאפוסטולית.
הצלה, גם עם זיהוי כל עבודה, באמצעות קטלוגים, את הערכים התרבותיים של ספרד החדשה, המספקת את המתקנים לחקרם.
לאחר שבע שנים של עבודה בקו זה, השילוב והאיחוד של האוספים הושגו על פי מקורם או מקורם המוחלט, עיבודם הטכני והכנת מכשירי ייעוץ: 18 קטלוגים שפורסמו ומלאי כללי של הכספים שה- INAH שומר עליהם, בקרוב יופיעו, לומדים להפצתם וייעוץם, כמו גם פעולות שמטרתן לשמור עליהם.
בספרייה הלאומית לאנתרופולוגיה והיסטוריה 12 אלף כרכים מהסדרים הדתיים הבאים: קפוצ'ינים, אוגוסטינים, פרנציסקנים, כרמליטים וקהילת האורטורים של סן פליפה נרי, שבולט בהם בית המדרש של מורליה, פריי פליפה דה לאסקו. , פרנסיסקו אורגה, בית המדרש המייסד של מקסיקו סיטי, משרד האינקוויזיציה הקדושה והמכללה לסנטה מריה דה טודוס לוס סנטוס. הכספים הביבליוגרפיים מסוג זה ששומרי ה- lNAH נמצאים בגוואדלופה, זקאטקס, במנזר לשעבר באותו השם, ומגיעים ממכללת התעמולה שהיו לפרנציסקנים באותו מנזר (13,000 כותרים). הם מגיעים מאותו מנזר, ביוריריה. , גואנאג'ואטו (4,500 כותרים), ובקויטזי, מיכואקאן, עם כ -1,200 כותרים. בקאזה דה מורלוס, במורליה, מיכואקאן, עם 2,000 תארים, כמו בקוארטרו, עם 12,500 כותרים ממנזרים שונים באזור. מאגר נוסף נמצא במוזיאון הלאומי למלכות המשנה, שם נמצאו הספריות השייכות למסדרים הישועים והדומיניקנים, עם 4,500 כותרים, ובמנזר לשעבר סנטה מוניקה בעיר פואבלה, עם 2,500 כותרים.
קשר עם ספרד אירופית וספרדית חדשה זו, ספרים מדעיים ודתיים מן העבר המזהה אותנו, מעורר אותנו בכבוד, ביראת כבוד ובברכה תוך שהוא דורש את תשומת ליבנו כלפי זיכרון היסטורי הנאבק לשרוד מול נטישה והזנחה חילונית שהאידיאולוגיה הקתולית הקולוניאלית הודחה על ידי ליברליזם מנצח.
ספריות ספרדיות חדשות אלה, אומר לנו איגנסיו אוסוריו, "הן העדים ולעתים קרובות סוכני הקרבות המדעיים והאידיאולוגיים היקרים שבאמצעותם השתלטו היספנים חדשים על החזון האירופי בעולם ושנית הם פיתחו פרויקט היסטורי משלהם".
חשיבותם ושרידותם של אוספים ביבליוגרפיים קונבנציונליים אלה דורשים ודורשים את מירב המאמצים שלנו.
